בכל פעם אני מוצאת עצמי נפעמת מכוחה של הנפש להתגבר על מכשולים ולהתמודד עמם.
אני כמטפלת יודעת לסייע, להקל, להוליך, לנווט….. אבל את הריפוי עצמו עושה האדם.
במקרה הזה ילד מקסים, שנון, רגיש ומרגש שהגיע אלי סובל.
סובל כל כך עד שבמשך יותר משנה היה מורט את שיער ראשו עד כדי התקרחות.
טריכוטילומניה- זהו הביטוי הרפואי למצב סטרס מתמשך זה.
אז הנה הוא לפני ואחרי הטיפול.
חמד של ילד.
תעצומות של אמא לביאה.
וטיפול משולב נוירופידק עם תמיכה רגשית, הנחיה הורית וכמה צמחי מרפא.
מצרפת את המכתב שבקשה אימו של הילד שאפרסם:
אל תמר היקרה הגעתי עם ש' הבן שלי (היום בן 9, תלמיד בכיתה ד') לפני קרוב לשנה.
מיואשת…
לש', ילד חכם ושובה לב וקצת היפראקטיבי, היו קשיים רגשיים וחברתיים שהלכו והתעצמו במשך כמה שנים. השיא היה במהלך כיתה ג'. בני סבל אז מבידוד ומדחייה חברתית. הוא הפך מילד שמח, חברותי וסקרן, לילד עצוב, מתוסכל וכועס. הוא לא מצא עניין בשם דבר ואיבד את שמחת החיים, את הביטחון העצמי ואת האמון שלו בעצמו ובסובבים אותו. הקשר החזק והקרוב שהיה לו עם אחיו הגדול, נשבר, והוא איבד את האמון שלו גם בי.
בשלב מסוים, התחילו התנהגויות חריגות. תחילה טיקים קולניים, אחר כך לעיסת החולצה עד כדי יצירת חורים, ולבסוף, תלישת שיער מכוונת (טריכוטילומניה) שגרמה לקרחת בכל החלק הקדמי של הראש.
הבן שלי הלך וכבה, וזעק לעזרה בכל דרך אפשרית.
כשהעבודה מול צוות בית הספר ובחינת אפשרויות טיפול שונות (ריפוי בעיסוק, בריאות הנפש, טיפול פסיכולוגי) לא הובילו לשום תוצאה, הבנתי שצריך לשנות כיוון, וכשתוצאות אבחון QEEG הראו שטיפול נוירופידברק יכול להתאים, התחלנו במפגשים אצל תמר.
מאז החלו להתרחש רק דברים טובים…
נכון, ארוכה הדרך מהבית שלנו לנווה ים… שעה וחצי לכל כיוון… מזל שחברה שסמכתי עליה התעקשה ואמרה לי ש"אם נוירופידבק, אז רק אצל תמר"… לא הבנתי בזמנו למה זה משנה, הרי נוירופידבק זה טיפול אובייקטיבי (טכנולוגי)…
היום אני מבינה… מעבר לטיפול נוירופידבק מדויק ומותאם בפרוטוקול אישי לבני, קיבלנו מתמר הרבה דברים נוספים. בני קיבל יחס חם ואוהב, ובתחילת כל מפגש, שיחה על כוס תה צמחים שהוא ותמר הכינו יחד, ואני קיבלתי הכוונה ועצות טובות איך להתנהג בבית ואיך לפעול מול בית הספר כדי לשנות את מה שצריך לשנות. בכל מה שעשיתי, ידעתי שתמר מאחוריי, וזה נתן לי הרבה כוח. כך למשל, התעקשתי שיעבור בסוף השנה לכיתה אחרת בשכבה.
כבונוס, קיבלנו גם את חוף הים, שם בלינו לא פעם זמן איכות של אמא ובן…
בשלב מסוים, כשתמר ואני חשבנו שהבשילו התנאים לכך, התחלנו לבצע את טיפולי הנוירופידבק בבית, והמשכנו לקבל את הליווי הטיפולי והטכני שנדרש.
תמר אמרה לי באחת הפגישות הראשונות שהיא לא יודעת לעשות קסמים, אבל לאט לאט הרגשתי שבני חוזר לעצמו, ואליי, ושככל שהתהליך מתקדם – הקסם מתרחש.
היום הילד שלי הוא ילד אחר, או יותר נכון לומר, ילד שחזר לעצמו. הוא שוב אוהב את עצמו ואת העולם, והעולם מחזיר לו אהבה. הוא השתלב חברתית בכיתה החדשה, ויודע להתנהל נכון מבחינה חברתית. הוא הרבה פחות תזזיתי והוא מצטיין מבחינה לימודית. הוא קם בשמחה כל בוקר, ומרגיש בטוח בעצמו וביחסים שלו עם בני המשפחה.
כמובן, שעם השיפור במצבו הרגשי, הלכו ונעלמו ההתנהגויות החריגות. לאחר כמה חודשים הפסיקה גם תלישת השיער. הבלורית חזרה, והיום בני שוב נראה ילד (שמח) בן 9!
המסע היה כדאי. ההמלצה של חברתי אכן היתה במקומה! בתקופה של כמה חודשים הובילה תמר את בני ואת כל המשפחה למקומות מופלאים, שלא חלמתי שנוכל להגיע אליהם.
על כל אלה, בשמי ושבשם ש' בני האהוב, אני אומרת תודה רבה לך תמר!
נורית
