פיברומיאלגיה

פיברומיאלגיה ותסמונת התשישות הכרונית- מהן התסמונות וכיצד ניתן לטפל בהם.

לפני כחודשיים קיבלתי שיחת טלפון מ-ל', אישה בת 35 אמא ל 2 ילדים, עו"ד במקצועה.

ל' סיפרה כי שמעה שאני מומחית לטיפול בפיברומיאלגיה ורצתה לשמוע ממני האם ניתן בכלל לטפל ולרפא את התסמונת הזאת.

כרגע, אמרה, היא מרגישה שהרופאים אליהם היא פונה מתייחסים אליה כאל מתלוננת סדרתית ושולחים אותה לאין ספור בדיקות (חלקן כואבות ומאוד לא סימפטיות….)אשר יוצאות כולן תקינות או לחליפין מציעים לה לגשת לפסיכיאטר ולקבל טיפול כנגד דיכאון….

לאחרונה נאמר לה כי היא כנראה לוקה בפיברומיאלגיה או בתסמונת התשישות הכרונית אולם לא קיימת כיום תרופה כלשהי לטיפול בבעיה זו.

"המצב הזה בלתי נסבל מבחינתי" אמרה לי ל' בשיחה " אני מרגישה חולשה וכאבים בלתי פוסקים. אין לי יום ואין לי לילה…. אני קמה בבוקר כאילו לא ישנתי בכלל….יש לי עצירויות או שלשולים, אף יציאה אינה נורמאלית….. אני לא טיפוס שמרבה להתלונן ולאחרונה אני פשוט לא מכירה את עצמי…..כל היום בבדיקות בקופ"ח או באינטרנט מנסה למצוא פתרון…..הפכתי להיות אישה נירגנת ומדוכדכת….הייתי רגילה להיות פעילה מאוד ומצליחה מאוד …מה קרה לי ?!?!"

לדאבוני, הסיפור של ל' נשמע לי מוכר מאוד….מוכר מדי.

אני מקבלת פניות שכאלו בתדירות הולכת וגוברת, בעיקר מנשים אך לעיתים רחוקות גם מגברים.

אז מהי בעצם פיברומיאלגיה ולמה כל כך קשה לאבחן אותה?

פיברומיאלגיה, או בשמה העברי דאבת השרירים, הינה תסמונת ( אוסף של תסמינים אופייניים ).
המונח "פיברו" מתייחס לרקמות חיבור, המונח "מיו" מתייחס לשרירים ו"אלגיה" מתייחס לכאבים.
המחלה מופיעה אצל 2-4% מהאוכלוסייה ושכיחותה אצל נשים גבוהה בהרבה מאצל הגברים ( 90% מהלוקים בה הינן נשים ).רוב החולים הינם בגילאים

 50 – 30.
פיברומיאלגיה הינה מחלה כרונית אשר אינה גורמת לעיוות במפרקים, היא אינה מסכנת חיים אולם פוגעת קשות באיכות החיים.

האדם הלוקה בה מרגיש כאילו הוא בתחילתה של מחלת שפעת שאינה חולפת חודשים רבים.

תארו לעצמכם עד כמה מתסכל לחוש כך לאורך זמן וכל הבדיקות יוצאות תקינות….

כיצד מאבחנים פיברומיאלגיה?

אין בדיקת מעבדה או בדיקה כלשהי שיכולה להצביע על כיום המחלה וסיבות התפרצותה טרם הובררו.
האבחנה ברובה היא קלינית ומבוססת על תסמיניו של המטופל והיא חייבת להכיל אסופה של חלק מהתסמינים אשר יפורטו להלן:

– כאב – זהו הסימפטום המרכזי, כאב הנמשך לפחות 3 חודשים ב-11 מתוך 18 נקודות המפוזרות באופן סימטרי בגוף, לרוב באזורי מפרקים.הכאב הוא ברקמת השרירים, גידים, רצועות ורקמות חיבור נוספות. הכאב יכול להיות שורף, חד, מפושט ומקרין.

– עייפות כרונית הנמשכת מעל 6 חודשים – רוב החולים סובלים מתשישות ומעייפות קשה ("אני קמה בבוקר כאילו לא ישנתי בכלל, כאילו עבר עלי טרקטור").

– הפרעות עצביות – כגון : נימולים בגפיים ובפנים, ירידה בתחושה, התכווצויות ונוקשות במפרקים ("לעלות במדרגות מהחניה קשה לי").

–  קשיי ריכוז וזיכרון אשר לא אפיינו את הלוקה במחלה קודם להתפרצותה (להיפך, מניסיוני רוב הפונים אלי הם אנשי עשיה אשר טרם המחלה היו פעילים מאוד ובעלי אינטליגנציה גבוהה מן הממוצע)

–  תסמינים נלווים נוספים – תסמונת המעי הרגיז ( כאבי בטן,שלשולים, עצירות ), היפוגליקמיה, כאבי ראש, כאבי מחזור,תסמונת של רגליים חסרות מנוחה (RLS) , דלקות חוזרות בדרכי השתן,רגישות בדרכי הלימפה, קושי בריכוז, פצעים שורפים בפה, חרדות ודיכאון.

חשוב לציין שעל מנת לאבחן פיברומיאלגיה או את תסמונת העייפות הכרונית (בה נושא הכאב הוא פחות מובחן ואילו העייפות משמעותית יותר),  צריך לשלול מחלות רבות בעלות תסמינים דומים אשר אליהם יש לרפואה המערבית מענה טוב יותר כגון : דלקת פרקים, היפותירואידיזם ( תת פעילות של בלוטת התריס ), מחלת הנשיקה,CMV וכן הלאה ולכן נשלחים הלוקים בתסמונת לבדיקות רבות עד אשר נקבע סופית (ע"י ראומטולוג) כי מדובר בפיברומיאלגיה או בתסמונת התשישות הכרונית.
התסמינים יכולים להתפתח בהדרגה לאורך שנים או להופיע באופן פתאומי, כמו כן התסמינים משתנים מאדם לאדם. 

כיצד ניתן לסייע?

הטיפול הקונבנציונאלי מוגבל מאוד ומתבסס על תרופות נוגדות כאבים כגון : קורטיקוסטרואידים ותרופות נוספות לטיפול סימפטומטי ,פיזיותרפיה וטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי במטרה לשפר את ההתמודדות עם התסמונת אך נכון להיום אין בידהם לרפא אותה.

מניסיוני, שילוב של גישות טיפול טבעיות המשולבות עם טיפול רגשי נותנות מענה יפה הן לסימפטומים והן לריפוי מוחלט של גורמי המחלה.

הרפואה הסינית למשל, רואה בכל כאב פועל יוצא של חסימה, או חוסר תנועה של דם ואנרגיה למפרק הכואב.
מאמרים ומחקרים שפורסמו מצביעים על כך שטיפול בעזרת רפואה סינית מפחית את תסמיני המחלה במידה ניכרת.

האבחנה הסינית מתבססת על תשאול מפורט של התסמינים בשילוב של שיטות אבחון עתיקות יומין כגון : אבחון לשון ואבחון דופק.
רק לאחר האבחנה מחליטים על אסטרטגיית הטיפול, הטיפול הינו אינדיבידואלי ומותאם לצורכי המטופל.

הטיפול המייטבי יכלול בתוכו הדרכה לתזונה מאוזנת, דיקור סיני, צמחי מרפא, לימוד ושימוש בטכניקות הרפיה (למשל באמצעות תוכנת ביופידבק), טיפול רגשי אשר נועד לאתר את הגורמים המחלישים אשר אפשרו למחלה ל"התיישב" בגוף מלכתחילה (ניסיוני מראה לי כי אחד המאפיינים האישיותיים הבולטים של הלוקים במחלה היא הנטייה לפרפקציוניזם, נטייה להעמיס על עצמם מטלות רבות, דאגת יתר לזולת עד כדי אלטרואיזם ותחושות אשם רבות).

הטיפולים המשולבים הללו נמשכים בין מספר שבועות למספר חודשים ולשמחתי הרבה באחוזי הצלחה גבוהים.

ומה מצבה של ל' מתיחת הכתבה?

הטיפול ב-ל' נמצא לקראת סיומו.

ל' שבה לעבודה מלאה, אינה סובלת עוד מכאבים, ישנה טוב יותר בלילות, יציאותיה תקינות וסדירות, היא רגועה ומסופקת יותר ו"חזרתי להיות מי שאני מכירה" כדבריה.

הטיפול ב-ל' עדיין נמשך וזאת על מנת לסייע לה לשנות דפוסים והרגלים שהיו טבועים בה שנים רבות ואשר אפשרו מלכתחילה את הופעת המחלה.

מטופלים רבים אשר סיימו את הטיפול שבו למסלול חיים מלא ומספק.

איחולי בריאות ואושר,
תמר

המלצות