i.e.m.t

Integral Eye Movement Therapy
לטיפול בדיכאון, פוסט- טראומה ותגובות פסיכוסומאטיות

I.E.M.T הינה שיטת טיפול באמצעות תנועות העיניים של המטופל המביאה לכדי תוצאות משמעותיות ואפקטיביות תוך זמן קצר.

I.E.M.T הינה טכניקה סדורה, מהירה ומדויקת מבוססת על זיהוי ועבודה עם חמשת התבניות המקבעות של המטופל (דפוסי התנהגות מקבעים)

תוך זיהוי הטבעות רגשיות שלו והטבעות זהות הייחודיות לו.

הטכניקה הטיפולית משתמשת בתנועות עיניים מדויקות ומכוונות להשפעה מהירה על החווייה הרגשית.

ייחודה של הטכניקה היא בכך שהמטופל לא נדרש לספר ולהמליל את חוויותיו בזמן הטיפול ומספיק שיחזיק בתודעתו זיכרון של החוויה והעיבוד נערך תוך כדי כך.

סרטון הדגמה של תהליך IEMT מתוך קורס הכשרה בארה"ב

חשוב לדעת שבעוד שבהדגמה רואים את השימוש בתנועות העינים

מהי תגובה פוסט טראומטית?

תגובה פוסט-טראומטית הינה סינדרום המופיע בעקבות חשיפה לאירוע טראומטי. עיקר התגובה הוא כשל של מנגנוני התמודדות הגורם לקשיים ולהפרעות בתפקוד האישי, המשפחתי, המקצועי והחברתי. הקשיים עשויים להופיע באחד מהתפקודים הללו או בכולם יחד, והם מלווים בתסמינים (סימפטומים) ספציפיים.
כאשר התגובה, כפי שהיא מתוארת לעיל, נמשכת באופן רצוף כחודש ימים, הגדרתה משתנה מתגובה פוסט-טראומטית להפרעה פוסט-טראומטית.

הסימפטומים הרבים של הפרעת הלחץ הפוסט טראומטית מתחלקים לשלש קטגוריות עיקריות :

עירור יתר, פלישה וצמצום.

עירור יתר הינה חוויה חוזרת ומכאיבה של האירוע הטראומטי באמצעות מחשבות, דימויים ותחושות בזמן הערות, וחלומות בזמן השינה; מצוקה ניכרת בזמן חשיפה לדברים המרמזים על האירוע או מזכירים אותו; ופעולות או תחושות המהוות תגובה כאילו האירוע ממש קורה שוב( הערה: אצל ילדים קטנים ייתכן משחק חוזר ונשנה, שבו באים לידי ביטוי תימות או היבטים שונים של החוויה הטראומטית. חלומותיהם של ילדים עשויים להיות מפחידים, אך ללא תוכן ספציפי מוכר).

הימנעות והתרחקות מכל מה שעשוי להזכיר את האירוע הטראומטי; קושי לזכור היבטים חשובים שלו. נתק ריגשי המתבטא באיבוד עניין, תחושת ניכור ואדישות כלפי אחרים; קושי להרגיש או להביע רגשות חמים. סף גירוי נמוך ועוררות יתר המתבטאים בהפרעות שינה, עצבנות והתקפי זעם, קשיי ריכוז, חרדה וחשדנות. כמו כן תיתכן נטייה להתנהגות אלימה כלפי הסובבים אותה ונטייה להרס עצמי.

הדיאלקטיקה של מצבים נפשיים מנוגדים מהווה את התכונה האופיינית ביותר של הסימפטום הפוסט טראומטי. הואיל וגם הסימפטומים הפולשניים וגם הסימפטומים המקהים מונעים אינטגרציה של האירוע הטראומטי ניתן לראות בהתנודדות ביניהם ניסיון למצוא איזון מניח את הדעת בין מצבים קיצוניים. תולדה של תנודתיות זו הינה חוסר יציבות אשר מחריפה עוד יותר את הרגשת חוסר הישע ואי היכולת לשלוט בעתיד.

לדיאלקטיקה של הטראומה יש יכולת פוטנציאלית להנציח את עצמה.

אירועים טראומטיים מעמידים בספק יחסי אנוש בסיסיים. הרגשת האמון בעולם, או האמון הבסיסי הנרכשים בשלבי החיים המוקדמים ביותר- ביחסים עם המטפל הראשון,האמורים להוות את עמוד התווך של האדם לאורך מחזור חייו נמצאת בסיכון.

ליפטון (1973) מצא כי נגרם נזק פוסט טראומטי חמור במיוחד כאשר האירועים הטראומטיים כרוכים בבגידה ביחסים משמעותיים (או תחושת בגידה סובייקטיבית של הפרט אל מול הממסד/המדינה האמורה לגונן עליו), הללו מערערים את הרגשת הקשר בין היחיד לקהילה ומחוללים משבר אמונה.נפגעי טראומה סובלים מנזק לתבניות הבסיסיות של העצמי. הם מאבדים את האמון בעצמם, בזולת ובאלוהים. רגשות עזים וסותרים של היזקקות לזולת ופחד מפניו פוגעים ביכולתם לכונן יחסים אינטימיים ובכך להיעזר בסובבים אותם.

מצב זה מהווה מעגל קסם הרסני הנושא בחובו פוטנציאל של הנצחת ההפרעה.

קשר גוף –נפש

נמצא כי תכונותיו יוצאות הדופן של הזיכרון הטראומטי מבוססות על שינויים במערכת העצבים המרכזית.

הסבר לכך ניתן למצוא בתכונותיו של ה"מוח הרגשי" המהווה את המערכת הלימבית המורכבת מרקמה עצבית השונה מן הקורטקס (האחראי בין היתר על המחשבה והדיבור) והיא האחראית על רגשות ותגובות של הישרדות.

מבנה המוח הרגשי פשוט בהרבה מזה של הניאו-קורטקס. רוב האיזורים במוח הלימבי אינם מאורגנים בשכבות נוירונים אחידות המעבדות את המידע אלא במצבורים.

בשל אותו מבנה בסיסי עיבוד המידע באמצעות המוח הרגשי פרימיטיבי הרבה יותר מזה של הניאו-קורטקס, הוא מהיר יותר ומותאם יותר לתגובות הישרדות. מכאן עולה כי המוח הרגשי קרוב יותר לגוף משהוא קרוב ל"מוח הקוגניטיבי". מסיבה זו קל יותר להגיע לרגשות באמצעות הגוף מאשר באמצעות הדיבור.

 

הפסיכיאטר ואסל ואן דר קולק (1988) טוען כי בזמן שמע' העצבים הסימפתטית שרויה בעירור גבוה, הקידוד המילולי של הזיכרון מושבת, ומע' העצבים המרכזית חוזרת אל צורת הזיכרון החושית והאיקונית השולטות בילדות המוקדמת.

תפקידו המרכזי של התרפיסט הוא "לתכנת מחדש" את המוח הרגשי כך שיתאים להווה במקום להמשיך ולהגיב למצבים הישרדותיים מן העבר.לשם כך יעיל יותר להשתמש בשיטות הפועלות באמצעות הגוף ומשפיעות ישירות על המוח הלימבי במקום להסתמך על הדיבור וההיגיון אשר הוכחו כפחות יעילים לטיפול במצבי פוסט-טראומה (שרייבר סטיקגולד, איגוד הפסיכואנליטיקאים בצרפת ואחרים).

שילוב I.E.M.T עם טכניקות מתחום הרפואה הטבעית

אחת משיטות הטיפול באמצעות הגוף המקבלת תאוצה והכרה בימים אלו היא שיטת הI.E.M.T .

בעזרת שימוש במקצבים פיזיולוגיים פנימיים ובהם תנועות העיניים הקשורות לחלומות נפתחים נתיבי הגישה הגופנית אל המוח הרגשי ומשפיעים על קידוד הזיכרונות הטראומטיים מחדש בדרך מייטבית.

השפעה דומה נודעת לשליטה על מחזור השינה (הקשורה לחשיפה שונה לאור באורכי גל שונים) , לשימוש באקופונקטורה ולשינוים מפוקחים על תזונת המטופל.

מחקרים עדכניים שנערכו באוניברסיטת הרוורד מצביעים על כך כי לטיפול בדיקור השפעה ישירה על האיזון בין שני החלקים של מערכת העצבים האוטונומית. נראה כי פעילות הדיקור מגבירה את פעילות המערכת הפרה-סימפתטית המהווה "בלם פיזיולוגי" של המערכת הסימפתטית השלטת בעת דחק.

 

סיכום

כיום מובנת השפעתו העמוקה  של מצבו הנפשי של הפרט על מצבו הפיזיולוגי. מאמר זה מציע שימוש רוורסבילי בטיפול בגוף הפרט כמנוף לשינוי נפשי.

טיפול שכזה נמצא מתאים ביותר כאשר למטופל תגובות גופניות מובהקות לאירוע הטראומטי שחווה.

תגובות פסיכוסומאטיות אלו נעות בין החלשות המערכת החיסונית וחשיפה רבה יותר לפתוגנים חיצוניים, תחושת לחץ בבית החזה, תחושת עצם תקוע בגרון (Plum pit), כאב נודד(Bi synd.), תפיסות ולחץ בשרירי הכתפיים והשכמות, מיגרנות ו- Cluster Headache דרך פיתוח מחלות כרוניות (סרטן, סכרת, יתר לחץ דם וכד') ועד לפיתוח מחלות אוטואימוניות כגון פסוריאזיס, קרוהן, קוליטיס ועוד.

הפרעות נוספות הידועות כנתרמות משיטות טיפול משולבות אלו הן הפרעות המאפיינות יותר את בני הנעורים ושכבת הילדים והן הפרעות האכילה (בולימיה ואנורקסיה), הפרעות בשליטה על הסוגרים וכן תופעות של אינסומניה (הפרעת שינה הקשורה בהפרעה בהירדמות או בשמירה על רצף שינה תקין), פגיעה ביכולת מיקוד קשב, תלות יתר, חרדה מוכללת  ועוד.

בבסיס שיטת הטיפול המשלבת גוף ונפש עומדת התפיסה כי באמצעות טיפול ברובד הגופני (באמצעות דיקור, תזונה, צמחי מרפא, הומוטוקסיקולוגיה ופרחי באך) ניתן לפתוח "חלון תרפויטי" רחב אשר מאפשר טיפול רגשי קונבנציונאלי אפקטיבי יותר ומהיר יותר המתייחס לכוליות האדם והנותן מענה להיבטים הרגשיים של המטופל בשילוב טיפול בהיבטים הפיזיולוגיים מהם סובל המטופל.

המלצות